רשלנות רפואית בלידה שקטה

לידה שקטה משמעה לידת עובר ללא רוח חיים, והיא מציאות מצערת בה פוגשים לא מעט נשים הרות ומשפחות מידי שנה. תוצאה כואבת זו אינה בהכרח נובעת ממקור לא ידוע, כפי שלא אחת מנסים הצוותים הרפואיים לספר, אלא נובעת באופן ישיר ממעקב היריון לוקה בחסר או שלא בהתאם להנחיות, כמו גם מחוסר תשומת לב הרופאים לתלונות ההרה במהלך ההיריון או בזמן הלידה עצמה. במאמר זה נסביר למה כדאי בכל מקרה לפנות לעורך דין מנוסה שיבחן את המקרה ואת היתכנות קיומה של רשלנות רפואית.

בירור התיק שלכם יסייע לכם להבין מה השתבש במעקב ההיריון ולעמוד על תיקון הטעון שיפור בהריונות הבאים, כמו גם יאפשר לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם במקרים המתאימים. 

אני תמיד סבורה כי חוץ מהעניין הפרטי שלכם - הגשת תביעות רשלנות רפואית מסוג זה ואילוץ המערכת לשלם עבור מחדליהם- גורמת ללמידה ותיקון של המערכת, כך שבירור תביעה שתוגש על ידכם היום יכולה למנוע את הלידה השקטה של מחר. יש לזה ערך מוסף עצום במוטיבציה להגשת תביעות רשלנות רפואית ותחושה של "תיקון עולם".

הסיבות האפשרויות לתמותת עובר ברחם:

ראשית יש לדעת שעל פי הדין הישראלי לידה שקטה מוגדרת ככזו שהתרחשה אם העובר שקל לפחות 500 גרם או אם עברו לפחות 22 שבועות של הריון. יחד עם זאת במקרה שרשלנות הביאה לסיום ההיריון עוד קודם לכן- עדיין ניתן יהיה להגיש תביעה מתאימה. 

 1. מצוקה תוך רחמית מסיבה אימהית , אשר לא אובחנה במועד, בשל שלל בעיות וגורמים אשר חלקן מוגדרים בחוזר משרד הבריאות כמצבי היריון בסיכון. לדו': סכרת הריון אשר נמצאה קשורה לתמותת עוברים, רעלת הריון או טרום רעלת הריון, בעיות קרישיות יתר, אי ספיקת צוואר רחם, השמנה או תת משקל קיצוני, ועוד ועוד. לעיתים נוצרים תנאים ברחם כמו כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר אשר מצריכים חילוץ של העובר. 

מצופה מרופאים אשר מנהלים את מעקב ההיריון לעלות בזמן על בעיות אלה, ולבצע את מעקב ההיריון בהתאם להנחיות האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה ובהתאם לחוזרי משרד הבריאות הרלוונטיים. במידה והמעקב בוצע בניגוד להנחיות- ניתן יהיה לטעון כי המעקב הרשלני הוביל ללידה השקטה. לחלק ניכר ממצבי היריון בסיכון יהיו ביטויים אובייקטיביים שהצוות יכול וחייב לבחון כמו למשל: תלונות האישה על הפחתה בתנועות עובר, כמו ריבוי או הפחתה במי שפיר, ממצאים שונים באולטרסאונד, שינויים בצוואר הרחם, מצבי היריון עודף. כל מקרה לגופו. כל מקרה ונסיבותיו הייחודיות. 

2. מצוקה או פגם שמקורו בעובר, ובמקרה כזה ניתן יהיה להגיש תביעה רק אם ניתן היה להתערב ולמנוע את תמותת העובר ברחם. 

3. בשל חבלה אימהית או עוברית, ובמקרה כזה ניתן יהיה להגיש תביעה נגד הגורם לחבלה שהוביל ללידה שקטה.

עד שבוע 24 להיריון מבוצע הליך בחדר ניתוח תחת הרדמה לחילוץ העובר המת אשר אינו נחשב ללידה. לאחר שבוע 24 נאלצת האישה לעבור לידה לכל דבר, אשר תיערך בהתאם לרצונה והעדפתה של האישה, מצבה הפיזי וההיסטוריה המיילדותית. ישנן שיטות שונות בהן נוקטים להשראת לידה נרתיקית וזו יכולה להימשך מספר ימים. במקרים המתאימים מציעים גם ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה. 

נתיחה של העובר ובדיקה פתולוגית של השליה:

בכל מקרה של לידה שקטה, מומלץ לפנות לעורן דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, ובפרט במעקבי הריון, על מנת שיבחן את רשומות מעקב ההיריון בקפידה, ויפנה למומחה המתאים לכתיבת חוות דעת תומכת לתביעה. על מנת לבסס חוות דעת כזו נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות במעקב ללידת עובר ללא רוח חיים. נתיחה של העובר או בדיקה פתולוגית של השליה יכולים לסייע בביסוס קשר כזה.

בכל מקרה של לידה שקטה, בית החולים יציע להורים לבצע נתיחה שלאחר המוות לעובר על מנת לברר את סיבת הפטירה, כמו גם בדיקה פתולוגית של השליה.

בעוד שבדיקה פתולוגית של השליה הינה דבר מקובל ושכיח במקרים אלה, הרי שבאשר לנתיחת העובר הורים רבים נרתעים מאישור נתיחה. הסוגיה אכן רגישה מבחינה דתית/מצפונית אולם חשוב לדעת כי בידי בית החולים האפשרות לבצע גם בדיקת רנטגן או MRI, ובכך למנוע הליך פולשני. ככל שתסרבו לכל בדיקה שהיא- ביה"ח עלול לטעון כי מנעתם ממנו האפשרות לעמוד על סיבת הפטירה ובכך גרמתם לנזק ראייתי. 

חשוב עוד לדעת כי בית החולים מחויב במקרים של לידה שקטה (כאמור מעל 500 גרם או לאחר שבוע 22) לדווח למשרד הבריאות על עובר מת כולל סיבת הפטירה. עוה"ד יאסוף עבורכם טופס דיווח זה ביחד עם כלל רשומות מעקב ההיריון מקופת החולים ובית החולים.

לסיכום:

לידה שקטה  מביאה עימה תמיד התמודדות לא פשוטה לאם ההרה, שנאלצה לעבור על בשרה חוויה כואבת ומצלקת, אולם גם לכל המשפחה הגרעינית והמורחבת. ככל שנדרש טיפול נפשי ושיחות להתמודדות עם האבל והאובדן - אנא עשו זאת. בתי החולים נוהגים במקרים אלה להמליץ על טיפול במרפאות חוה.

אחרי שתרגישו חזקים יותר פיזית ונפשית- פנו לעוה"ד בתחום הרשלנות הרפואית ותבררו האם הייתה רשלנות במקרה שלכם. עוה"ד רוית אטש-חיימוב עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית בהיריון ולידה ותשמח לסייע לכם ברגישות ובמקצועיות לברר את הנסיבות ולהשיג את הפיצוי המגיע לכם.

במסגרת התביעה יתבקש פיצוי על הכאב והסבל שנגרם לכם, על נכות נפשית ככל שנגרמה, על הוצאות ונזקים כלכליים שנגרמו לכם בהיריון ולעיתים בעלויות מימון ההיריון הבא.  במקרים אלה נפסק בממוצע פיצוי של בין 500-800 אלף ש"ח.