רשלנות רפואית- אימתי וכיצד?

למרבה הצער, למרות שכוונת הרופאים הכנה הינה להיטיב עם המטופלים לא אחת קורה מסיבות שונות ומגוונות שמטופל נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית.

נשאלת השאלה איך יודעים מתי התרחשה רשלנות רפואית ?

אז קודם כל תוצאת הניתוח, תוצאת הטיפול או המעקב יהיו לא טובים או לא כמצופה ויש להניח שתצאו מהמהלך בתחושה קשה אינטואיטיבית שמשהו לא נעשה כראוי. מבחינה משפטית רטרוספקטיבית יוכח כי הרופאים לא פעלו בסטנדרט הזהירות של "רופא סביר" המתבקש מהם. כיצד יוכח ? אסביר בהמשך הדברים.

כאשר מבחינים בזמן אמת בטעויות בטיפול או שהנזק באופן ברור וישיר נובע מחריגה מסטנדרט הזהירות הסביר (כמו הדוגמא הרווחת של שכחת פד או ציוד ניתוח בשדה הניתוח) - באופן טבעי לא תהיה בעיה להוכיח רשלנות, וכמעט לא ימצא מי שיתווכח עם תביעה כזו אשר לרוב תסתיים בפשרה.

לעומת המקרה הברור, הרוב המכריע של מקרי הרשלנות הרפואית ידרוש הוכחת טענת הרשלנות באמצעות חוות דעת המומחה הרפואי הרלבנטי בתחום בו נטענת טענת הרשלנות.

כך למשל, במקרה של איחור באבחון סרטן באופן גורף תתלווה לתביעת הרשלנות חוות דעת של מומחה בתחום האונקולוגיה (כאשר השאיפה תהיה לאיתור מומחה שהינו בעל ניסיון בסוג הסרטן במיקום המיוחד).

לעיתים תידרש חוות דעת מומחה נוסף כירורגית, רדיולוגית או אחרת הכל תלוי נסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.

בנוסף, נדרשת פעמים רבות חוות דעת מומחה שיקומי אשר ידון בהשלכות הנזק והצרכים השיקומיים של המטופל.

בהתאם לפקודת הנזיקין, בכל תביעת רשלנות יש להוכיח שלושה מרכיבים: 1. קיומה של רשלנות דהיינו חריגה מסטנדרט סביר אותו כמובן יש להוכיח באמצעות חוות הדעת אשר תתייחס למקובל בתחום הרפואי הספציפי תפנה לניירות עמדה של האיגודים המקצועיים הרלבנטיים, לחוזרי משרד הבריאות ולספרות הרפואית. כל הנ"ל יתייחסו כמובן למקובל בזמן התרחשות האירוע הנזיקי.

2.  קיומו של נזק- שהרי בלי נזק ישיר הנובע מהרשלנות אין תביעה שיש לפצות בגינה. הנזק יכול להיות הן פיזי והן נפשי.

3. קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק- זהו הרכיב אשר קושר בין הרשלנות שהתרחשה לבין הנזק שנגרם כפועל יוצא וישיר ממנה. אם ניתן להצביע על רשלנות אולם לא יוכח שהנזק נגרם ישירות ממנה- אין בסיס לתביעה. לעיתים ניתן להצביע על קיומו של נזק ברור- אך לא הוכחה רשלנות שגרמה לנזק ( למשל כסיכון סביר של ניתוח אשר אין ברירה אלא לבצעו באופן שבוצע). גם במקרה זה - אין בסיס לתביעה.

מכאן מובנת חשיבותה של חוות דעת המומחה (המומחים) המוגשת לבית המשפט, כמו גם חשיבות ניסיונו ומקצועיותו של עורך הדין המגיש את התביעה ומנצח על הכנתה כראוי.

לא ניתן להכביר די מילים על מנת להסביר את חשיבות הכנת חוות הדעת התומכת בתביעת רשלנות רפואית.

זהו השלב הקריטי ביותר אשר יקבע את גורל התביעה ואת אופן התבררותה, ויש להשקיע בו את מירב האנרגיה והמשאבים.

ככל שהתביעה תהיה מנומקת ומבוססת יותר, באופן שיקשה על ההגנה לערער עליה ולמצוא בה פרצות (ותאמינו לי שעורכי הדין המיומנים של המוסדות הרפואיים עובדים שעות נוספות באיתור הפרצות הללו באמצעות מומחים מטעמם ולא בוחלים בשום טענה) - אזי גדל הסיכוי לקבלת פיצוי משמעותי ולסיום התיק בפשרה מצוינת תוך זמן קצר הרבה יותר מבירור מלא בבית המשפט עד למתן פסק דין.

חשוב לציין שעלות חוות דעת מומחה מתחילה לרוב בסך של כ-10,000 ש"ח, ומגיעה פעמים רבות לסכומים גבוהים יותר, הכל תלוי זהותו של המומחה וניסיונו, לוח הזמנים להגשת חוות הדעת, מידת האמפתיה שהוא רוחש לתיק ולתובעים ומוכנותו לבוא לקראתם.

כאשר נדרשות מספר חוות דעת להוכחת תביעת רשלנות, העסק הופך יקר למרבית התובעים.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בשנים האחרונות קמו מספר חברות מימון אשר עוסקות במתן הלוואות לתובעים (בתנאים שונים) לצורכי הגשת תביעות, וניתן להיעזר בהן במקרי הצורך על מנת לממש את הזכות החוקתית לגשת לערכאות.

ההמלצה הגורפת שלי לתובעים היא כי במקרה של עילת תביעה מבוססת וצודקת, כדאי ורצוי להשקיע את הדרוש למימון התביעה, שכן הפיצוי העתידי הצפוי עולה עשרות מונים על הוצאות מימון התביעה, אשר ממילא ישובו לתובעים עם הזכייה בתיק.

עוה"ד אטש-חיימוב ממשרדנו בעלת ניסיון רב שנים בניהול תביעות רשלנות רפואית בתחומי רפואה שונים ובעלת יכולת ירידה לפרטי פרטים ברמה הרפואית והמשפטית. כאשר תפנו למשרדנו תוכלו להיות סמוכים ובטוחים כי תביעתכם המוגשת לבית המשפט נשענת על אדנים מוצקים ובעלת סיכויים טובים להניב פיצוי משמעותי.